מאמרים

"עוד באירופה"

נכון... ריקודי העם הישראליים מקורם בסגנונות מחול עממיים שהגיעו ארצה מאירופה, בעליות הראשונות, אבל יש בהם גם אלמנטים מהריקודים המקומיים וממחולות תימניים (בעיקר).

ההורה – שאותה מכירים ולומדים בכל חוג לריקודי עם, ולפעמים גם בבית הספר היסודי – הובאה ארצה ככל הנראה על ידי ברוך אגדתי: צייר, רקדן וקולנוען שעלה ארצה ב- 1910, בהיות בן 15 בלבד.

אגדתי התפרנס חלק מהזמן מקטיף תפוזים בפרדסי המושבות, שם פגש עולים מתימן שסיפקו לו השראה לחלק מהריקודים שיצר במהלך השנים לאחר מכן. ההורה היא ריקוד רומני, אבל ההשפעה של אגדתי על כל המחולות העממיים בישראל שילבה בהם גם אלמנטים מזרחיים.

איך נוצר ריקוד עם?

ככלל, ריקוד עם לא נוצר במקור כריקוד עם (כיום המצב קצת שונה, בגלל 'מיסוד' ריקודי העם).

ברוב המקרים מוצמד הריקוד לשיר או ללחן עממי כלשהו שתופס תאוצה והופך פופולארי, ואז הריקוד יוצא מתחום חבורת הרקדנים שהמציאה אותו, והופך לאט-לאט להיות לנחלת הכלל.

• כיום, בגלל שהנושא מפותח יותר ויש מדריכים, חוגים וכוריאוגרפים לסגנון, הריקודים העממיים החדשים נלמדים מהם יותר ומתפשטים בקרב הרקדנים.

איך נוצרו רוב ריקודי העם הישראליים?

עם העליות הראשונות, ולאחר מכן, בשנות הארבעים של המאה הקודמת, החלו לרקוד ריקודי עם ישראליים בצורה יחסית ממוסדת.

בכנס המחולות בדליה, שנערך בין השנים 1944 -  1968, היו משתתפים בכל שנה מאות ואפילו אלפי רקדנים, ובכנסים האלה נוצרו רבים מהריקודים הפופולריים, אותם אנחנו רוקדים גם היום.

בשנות ה- 80 במיוחד – עם ייסוד פסטיבל המחולות בכרמיאל, שהחליף את "כנסי דליה" - ריקודי העם הפכו לחלק מההוויה הישראלית ונוצרו גם חוגים לריקודי עם.

• החוגים האלה היו פופולאריים כל כך, שהם הפכו מקום מפגש והיכרויות לסטודנטים וצעירים ונוצרו חוגים שכל מטרתם הייתה מפגשי פנויים-פנויות.

מה קורה היום?

ריקודי העם עדיין פופולאריים מאוד בישראל – וגם מחוצה לה.

בקרב הקהילות היהודיות בעולם כולו, ריקודי העם הישראליים מביאים יחד צעירים מהקהילה ומחברים ביניהם.

בישראל אפשר למצוא עשרות חוגים לריקודי עם שפועלים במתנ"סים עירוניים ובמועדוני נוער. חלק לא מבוטל מהם שמור אמנם לאוכלוסיות מבוגרות יחסית – בני 40 ויותר, אבל יש גם אחרים: לחברי תנועות הנוער, בני קיבוצים דתיים ודתיים לאומיים ועוד.

• בין הצעירים בערים הגדולות ובקרב בני דור ה- Y בכלל, ריקודי העם כבר לא פופולריים כמו שהיו בשנות השמונים.

זה עולה כסף?

יש ויש:

• מדי פעם מארגנות רשויות מקומיות וגופים ציבוריים הרקדות המוניות, שלא עולה כסף לקחת בהן חלק.


• חוגים – במתנ"סים ובמועדוניות – עולים בוודאי כסף, אבל הסכומים הם לרוב לא גבוהים, ומאפשרים כמעט לכל אחד לקחת בהם חלק.

ההורה

צעד הורה הוא הצעד הבסיסי בריקודי עם ישראליים רבים. הוא מורכב מארבעה שלבים:

1. שיכול רגל ימין לפני רגל שמאל.


2. הצגת רגל שמאל לצד רגל ימין, משמאלה.


3. שיכול אחורי של רגל ימין מאחורי רגל שמאל.


4. הצגת רגל שמאל שווה לצד רגל ימין.

צעד ההורה מביא את הרקדן תמיד שני צעדים שמאלה,  כך שהוא מחייב למעשה ריקוד במעגל, כאשר לרוב הרקדנים מחזיקים ביניהם ידיים.

מחפשים ריקודי עם? היכנסו למדריך העסקים של b144 ופשוט